תקרות גלויות הן אלמנט נפוץ בחללי משרד מודרניים. הן מעניקות לחלל אווירה עכשווית וקז'ואלית. ובנוסף תורמות לתחושת הגובה והמרחב. ההנחה הרווחת היא שתקרה גלויה היא גם חסכונית יותר מבחינה תקציבית משום שהיא צורכת פחות חומר, כח עבודה וזמן ביצוע.
האם הנחה זו אכן מוכיחה את עצמה במציאות?
מחקר שנעשה ב-2008 ע"י האיגוד האמריקאי למערכות בניין ותקרות (כן, בארה"ב הן כבשו את השוק לפני יותר מעשור), מצא כי עלות ביצוע ראשונית של תקרה תותבת (תלויה/ מונמכת) גבוהה ב-15-20% מאשר עלותה של תקרה גלויה.
מחקר זה מתייחס לעלות הראשונית בלבד ואינו משקף תמונת מצב ריאליסטית.
ב-10 שנים האחרונות הצטברו נתונים לגבי עלויות שוטפות ובלתי צפויות הכרוכות בתחזוקת תקרה גלויה לאורך שנים. נתונים חדשים אלה מביאים אותנו למסקנה כי לתקרה גלויה יש מעלות רבות אך עלות נמוכה היא לא אחת מהן.
מראה "לא גמור" דווקא דורש גימור מוקפד
נכון שתקרה גלויה חוסכת את הצורך בהתקנת תקרה נוספת מתחתה. אך כדי להשיג את המראה הלא גמור התעשייתי שאנו כה אוהבים, לא מספיק פשוט לוותר על תקרה מונמכת.
מערכות הבנין אותן תקרה מונמכת אמורה להסתיר, אינן כה יפהפיות בפני עצמן. תעלות מיזוג סטנדרטיות, במיוחד אם הן ישנות, אינן אסתטיות ועלולות להיות בעלות מראה מכוער, מלוכלך ושמנוני.
ברגע שתעלות המיזוג חשופות, לא תמיד נוכל להסתפק בתעלות שרשוריות או פח פשוטות. לעיתים קרובות יהיה צורך בתעלות ייעודיות: עגולות, צבועות, עם פיניש נעים לעין. כמובן, עלותן של תעלות אלו גבוהה באופן משמעותי.
אם נתקלתם פעם ב"חור" בתקרה אקוסטית (אריח חסר) וודאי שמתם לב שבחלל התקרה שוררת קקופוניה של כבלים באי סדר. כשיש תקרה מונמכת, החשמלאי יכול לחווט את כבלי החשמל כרצונו מבלי להתחשב בשיקולי עיצוב.
כשהתקרה היא גלויה, החיווט נראה לעין ויש לבצע אותו באופן אסתטי. בדרך כלל נבחין בתעלת רשת ראשית אשר ממנה יוצאים כבלים בגריד מתוכנן מראש ומסודר. הדבר מצריך תכנון, מיומנות ושימוש באביזרים מיוחדים. שוב, זה לא בחינם.
לתחזק מבוך של מערכות זו משימה קשה
פעמים רבות תקרה גלויה מעוצבת כך שהצנרת החשופה צבועה באופן מסוים. לעיתים כל הצנרת, כולל תקרת הבטון ברקע, נצבעת בצבע אחיד כגון שחור, לבן או אפור.
במקומות אחרים, העיצוב קובע סכמה של מספר גוונים וגימורים. לדוגמא: תקרת הרקע נשארת עם גימור בטון טבעי. צנרת ספרינקלרים נצבעת בצבע אדום. תעלות מיזוג נצבעות בצבע לבן. ואת מגשי הכבלים מותירים עם הגימור המתכתי המקורי.
צביעת הצנרת, התעלות, הרשתות והמגשים היא עבודה הדורשת מיומנות, דייקנות וזמן רב- דברים אשר מתבטאים כמובן בעלות כספית.
מטבעו של צבע הוא מתקלף, דוהה או "נפצע" עם הזמן. צנרת צבועה דורשת תיקוני צבע או צביעה מחדש מדי פעם בפעם. כמו כן, יש לקחת בחשבון עלויות ניקוי ותחזוקה. חשבו כמה אבק מצטבר על המערכות החשופות.
שומע, שומע?
לתקרה מונמכת יש יתרון עצום אשר לא נראה לעיניים אך משמעותי ביותר לאוזניים: אקוסטיקה.
מילה כמעט נרדפת ל"תקרה מונמכת" היא "תקרה אקוסטית" ולא בכדי. כולנו מכירים את הפאנלים בגודל 60X60 ס"מ אשר מהווים חלק מהמבנה של תקרה מונמכת. פאנלים אילו הם לרוב בעלי תכונות אקוסטיות. זהו אחד הסיבות שהם כל כך נפוצים במרחבים ציבוריים: הם סופגים קולות ומונעים מטרדי רעש.
פני השטח הקשים של התקרה החשופה- יחד עם נוכחות משטחי זכוכית ורצפות בטון אשר הם לעיתים קרובות חלק מאותו סגנון עיצוב- יוצרים תיבת תהודה ופוגעים באיכות השמע. כדי להתגבר על כך, אנשים מעלים את קולם עוד יותר. כך נוצר מעגל קסמים של רעש והדהוד.
מיותר לציין כי איכות שמע ירודה פוגעת בתפוקת העבודה, בפרטיות ובנוחות העובדים. במקומות עבודה בהם העובדים מתעסקים עם אינפורמציה רגישה, או מנהלים שיחות תכופות עם קליינטים או קולגות, אקוסטיקה טובה היא לא לוקסוס אלא צורך חיוני למניעת טעויות העלולות לעלות ביוקר.
קיימים מגוון פתרונות אקוסטיים. בין היתר: הדבקת אריחים אקוסטיים ישירות על תקרת הבטון, פאנלים תלויים, טיפול בקירות, והתזת קצף אקוסטי על פני התקרה. המשותף לכל הפתרונות הוא עלות כספית נוספת והארכת לוח הזמנים של השיפוץ. במיוחד יישום בהתזה, אשר דורש להפסיק במהלכו את כל העבודות האחרות.
לסיכום
טרנד התקרות הגלויות הוא נתון, וכרגע לא נראה שהוא הולך לחלוף בקרוב. חברות רבות אשר משקיעות בשיפוץ או בהקמת משרד חדש מעוניינות במראה העדכני והמאוורר שתקרה גלויה נותנת. בשקלול כללי, לא מדובר בתוספת עלות משמעותית מאוד. ולכן על אף שתקרה גלויה אינה מצטיינת בחסכוניות, אדריכלים ממשיכים לשלב אותה בעיצוב. כיון שאחרי הכל, מטרת העל של המתכנן היא לספק למשתמשים חלל המדבר אל ליבם ומעניק להם הרגשה טובה.